על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

חוק המאמץ המזערי – התאמה עצמית למציאות

לפני כמה שנים נסענו לראפטינג בקיבוץ הגושרים בצפון. עלינו 5 חבר'ה על סירת ראפטינג כשאנו מצוידים גם במשוטים כדי לחתור.

אני – שלמדתי והוסמכתי לפקד על סירת משוטים, הסברתי לחברה כיצד לחתור נכון ונתתי קצב שכולם יחתרו ביחד.
כמה חבר'ה שהיו אחרינו רק ישבו בסירה ומידי פעם נתנו כמה חתירות, בעיקר כדי לתקן כיוון.
להפתעתי הרבה, לאחר אולי קילומטר, שמתי לב שהם עדיין רק קצת מאחורינו, פחות מ- 50 מטר!
OK, חשבתי לעצמי, אולי אנחנו לא חותרים מספיק חזק, התחלנו איפוא לחתור במרץ.
מכיוון שהנהר זורם ומתפתל ובגלל החתירה המהירה, מצאנו את עצמינו נתקעים בגדות הנהר, או לחילופין, הכנסנו את הסירה לסיחרור. החתירה המהירה רק הרעה את המצב.

הבנתי שחתירה מהירה רק תוקעת אותנו וחתירה רגילה אינה עוזרת הרבה ולכן החלטתי להרפות.
ישבנו בסירה בכיף מבלי לחתור כלל אך מהר מאד נתקענו בגדת הנהר.
…לפתע הבנתי שכל מה שצריך, זה רק לתת מדי פעם חתירה קטנה כדי להשאר בתוך הזרם ומדי פעם תיקון קטן כדי לא להיתקע בגדות הנהר.

ואז הכתה בי התובנה שככה בדיוק זה בחיים:

  • הנהר נמשל לדרך שלנו – היא ארוכה, מתפתלת, ואין לנו מושג לאיפה היא תיקח אותנו אבל בטוח שהיא לוקחת אותנו לסוף.
  • החתירה היא האנרגיה שאנו משקיעים בלהשיג דברים.

חוק המאמץ המזערי:

  • אם נשקיע יותר מדי אנרגיה בלהשיג דברים או לשנות את המציאות – זה "יתקע" את החיים שלנו או "יכניס את החיים שלנו לסחרור" (כשדברים משתנים מהר מדי רגשית או מבחינת מצב עם אנשים).
  • אם לא נשקיע אנרגיה בכלל החיים שלנו "יתקעו" כלומר יהיו בקיפאון ולא נתקדם אל הדבר הבא.
  • אנחנו אף פעם לא יכולם לדעת מה יש אחרי העיקול הבא.
  • הזמן לוקח אותנו בדרך החיים שלנו עד הסוף.
  • כדי להספיק את המקסימום בחיים בלי שזה יפגע באנשים אחרים (תאונות עם סירות אחרות) ובלי שזה יקח מאתנו יותר מדי אנרגיה (סחרור והתהפכות של הסירה) וכמובן בלי להתקע, עלינו להשקיע מאמץ מזערי, כלומר רק "לתקן" את דרכנו ולהניח לחיים לקחת אותנו. המציאות חזקה יותר מכל רצון שלנו.

הנהר כמו החיים זורם עקב חוק טבע. הוא אינו מתאמץ כדי לנהוג כפי שהוא נוהג. לא סתם אומרים "עולם כמנהגו נוהג". הטבע "פשוט קיים", והמאמץ היחיד שקורה בטבע הוא "התאמה עצמית למציאות".

כמו הנהר והזמן, גם אנחנו קיימים עקב חוק טבע.
כל מאמץ יתר שאנו משקיעים בלהגן על העמדות שלנו, בלהיאחז במה שכבר יש לנו או בלהשיג הרבה דברים ומהר גוזלת את האנרגיה המוגבלת שיש לנו על חשבון האנרגיה שתשאר לנו בסוף.

ולכן כל שעלינו לעשות הוא להרפות (אבל לא לגמרי) להנות ממה שיש לחיים להציע ומדי פעם כשאנו מתקרבים לעיקול, כלומר לשינוי המגמה בחיים, זה הזמן להשקיע מאמץ מזערי של התאמה למציאות החדשה.

6 תגובות

1 אורנה { 10.04.10 ב 9:12 }

o.k אהבתי את הרעיון של הזרימה .מנסיון אישי כרגע באמת אין טעם להתנגד
למה שהחיים מזמנים .אני מדמה זאת לרכבת הרים ,אין פשוט אפשרות לרדת באמצע ח.ח.ח. פשוט לחכות עד עצירה ולרדת .אצלך מדובר בגלים . אצלי בצונאמי.

[Reply]

admin Reply:

רק שברכבת הרים אין לך שום אפשרות לתמרן. אם הרכבת נתקעת – את חייבת לחכות שיבואו לחלץ אותך.

[Reply]

2 אורנה { 10.04.10 ב 9:24 }

שמתי לב שבדוגמה שלי לא לקחתי שליטה על המצב.הרכבת באמת מסמלת נתינת אחריות לאחר. הארת את עיני.תודה
עם זאת בסירה נתת אחריות למספר נוסף של אנשים שיכולתי להשליך זאת על חיי.
איך אנשים לוקחים חלקים מחיי וין לי יכולת כעת לעשות דבר .עד לפתרון שיגיע.

[Reply]

admin Reply:

אנשים אחרים לא קשורים לכך. אכן הדוגמא שהייתי צריך לתת היא אדם אחד בסירה.
הסיבה שבדוגמא שלי יש כמה אנשים זה פשוט בגלל שזה סיפור אמיתי – ממש שם ואז הבנתי את זה!
אבל את צודקת, אנלוגיה נכונה יותר היא אדם אחד בסירת משוטים. תודה שעלית על זה! 🙂

[Reply]

3 שולה { 02.08.11 ב 8:11 }

תודה על הדברים . אהבתי את הדוגמה .
רציתי להוסיף , אסור לשכוח את הדרך ,
חשוב להנות מהדרך………
🙂

[Reply]

admin Reply:

היי שולה.
טוב שאת אומרת את זה – הרי זה כל הקטע של הפוסט. (שימי לב לפסקה האחרונה). כל הקטע בחיים זה להבין את המזל שהיה לנו לחוות את הדרך, גם אם זה למעט זמן.

[Reply]

שלח תגובה