על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

כיצד להגיע לשיא שלנו (או: מדוע אלוהים חשוב?)

פוסט זה יסביר כיצד אדם יכול להגיע לשיא שלו  וידון בשאלות כגון מדוע כ"כ חשובה לאדם דמות האלוהים (יש לציין כי זהו אינו פוסט דתי – המטרה היחידה פה היא לדון על טבע האדם), מדוע בכל העולם קיימת ברית נישואין? מדוע העולם כיום נמצא בסכנת התפוררות של האנושות וכו'

הבעיה כיום

הבעיה כיום היא שכולם רוצים לשרת רק את עצמם. ה-"אני" הפך להיות המטרה העילאית.

זאת בדיוק הסיבה ש:

  • חיי החברה הפכו לוירטואלים
  • הכנסת אורחים קיימת רק בספרי המסורת
  • אחוז הגירושין גבוה ביותר
  • אנשים לא יוצאים מהבית
  • חלק גדול מהאנשים אתאיסטים

אם פעם אנשים היו רוצים לשרת משהו אחר, גדול ונעלה, כיום כל אחד רוצה לשרת רק את עצמו.

עכשיו בואו נתמקד רגע במשפט הבא: אני רוצה לשרת את עצמי

קיים פה פרדוקס – איך אני יכול לשרת את עצמי? או שאני המשרת או שאני זה שמשרתים אותו. מי הוא ה"עצמי" אותו אני רוצה לשרת? יש פה כפילות.

האמת היא שאין פה כפילות – אין שום "עצמי" שנפרד מה-"אני". זו אשליה של האגו ושל המיינד. ולכן מה שקורה בפועל הוא שאני למעשה משיג עוד ועוד דברים אך מכיוון שאני זה שהשיג אותם (אף אחד לא באמת נתן לי אותם בהפתעה) אני מתייחס אליהם כמובן מאליו ובסופו של דבר חי חיים מורכבים ורוב הזמן אני לא מאושר.

אושר מותנה בפשטות. זהו משהו בעל טבע פראי שפשוט קיים בטבע האדם ולכן אנו צריכים לשוב לפשטות.

כל עוד אדם משרת את עצמו הוא לא יגיע לשיא שלו. כדי להגיע לשיא שלנו – עלינו לשרת מטרה שגדולה יותר מאיתנו. רק משהו גדול מאיתנו יוציא מאיתנו את הנשגב. כלומר עלינו להתמסר למטרה ראויה.

התמסרות: כניעה של האני האישי (או האגו) לגורם שאנו מכירים בו כחזק או חשוב יותר מאתנו ועשיית רצונו.

דוגמה: אימא שמתמסרת לתינוק – היא נכנעת לגורם חשוב יותר ועושה מה שהוא רוצה.

קבוצות

לכל אורך ההיסטוריה אנשים חיפשו להם קבוצות להזדהות איתן. האדם הוא יצור חברתי וזה בטבע שלנו לחפש חברות שונות לחיות בתוכן.
לקבוצה יש תודעה חברתית. תודעה חברתית מורכבת מהתודעה של כל חברי הקבוצה אך מכיוון שכל אחד נותן משהו משלו – יוצא שהקבוצה יותר גדולה מכולם וכך לפעמים יוצא שקבוצה הולכת כנגד הרצון או האמת של אחד מחבריה. די ברור גם שקבוצה היא מן דרך להנציח את ה- "אני" שמזדהה עם אותה קבוצה – מן הסתם הקבוצה שהיא ה- "אמת שלי" תמשיך להתקיים גם אחרי שאמות.

קבוצה היא דרך להוציא מאיתנו יותר ממה שנדמה לנו שיש בנו. ומדוע?

ניקח רגע את הדת היהודית כדוגמא קלאסית. (למרות שכל דת תהיה דוגמא). שימו לב שהיהדות כקבוצה שורדת כבר אלפי שנים. ומדוע זה כך?

פה מגיעה נקודה חשובה ביותר למחשבה: רק כשאדם מתמסר אל משהו גדול ממנו הוא מצליח להגיע לשיאו. כשאני אומר "שיאו" אני מתכוון בכל האספקטים, הן מבחינת אינטלקט, הן מבחינת רגש, הן מבחינת הגוף והן מבחינה רוחנית.

במקרה של הדת היהודית – הדבר שגדול מהאדם עצמו זה אלוהים, הדת והחברה. עובדה זו גורמת לשילוש הזה לחיות עד היום.

נישואין

בעבר (בואו נגיד לפני 100 שנה) הנישואין היו מוסד. כלומר, זה היה גדול יותר מבני הזוג עצמם.
אנשים היו מתחתנים כדי להביא ילדים, מרחיבים את הקן המשפחתי וברית הנישואין הייתה מחזיקה את כל זה. לכן אחוז הגירושין היה נמוך עד אפסי.
מדוע זה כך?  ניחשתם נכון – כי זה היה גדול יותר מהאדם עצמו,
כלומר הנישואים היו ברית מוכרת ע"י הדת וע"י החברה כברית שגדולה יותר מהאינדיבידואל. לכן אנשים נמנעו מלהתגרש בכל מחיר.

צבא

מה גורם לחייל לרוץ 30 ק"מ עם אלונקה על הכתף בשיא החום? אם הוא היה עושה את אותו הדבר כאשר הוא בודד לגמרי – סיכוי גבוה שהוא לא היה מצליח.
העובדה שהוא חלק מהפלוגה או המחלקה של הצבא איתו הוא מזדהה ושמשרת את כל העם שלו – גורמת לו להתמסר ולהיות חלק במשהו גדול יותר ממנו ולכן להצליח במשימה שלא תבייש רצי מרתון מקצועיים.

מסקנה:

רוצים להגיע לשיא שלכם? הציבו לכם מטרה שגדולה מכם, הזדהו עם משהו גדול יותר, התמסרו למשהו בעל משמעות שגדולה יותר מעצמכם

רעיונות:

התנדבות, ילדים (הורות), מטרות משותפות לכם ולעוד אנשים (מטרה קבוצתית), דתות, אירגונים.

אם יש לכם רעיונות נוספים – אנא הגיבו כאן, אשמח לשמוע 🙂

1 תגובה

1 הודיה { 12.13.10 ב 22:25 }

כתבת מילים מבריקות, אכן העניין שהאגו נהיה "צנטר"- הלמידה כיצד להניח את האגו בצד עבודה על מידות הנה קשה ועומדת עקשנית למול פרצופנו. יש להיות מודרכים נכון ולקבל כלים על מנת להגיע לנשגב. מניסיון אישי זה מצריך רצון התמדה ו"אין שום ייאוש בעולם" ואכן חברה יכולה לסייע לזה או לגרוע לכן יש לפנות למקורות נכונים.
ממליצה בחום להיכנס לאתר שלי
hashiva.dsn.co.il
תודה המאמר מקסים!

[Reply]

שלח תגובה