על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

היחסים שלנו עם המיינד

המטרה העיקרית של התודעה שלנו או ליתר דיוק שלנו היא החוויה – אנו כאן בשביל לחוות. חוויות כגון אושר, אהבה, עצב וכו' הם הנס שמגדיר לנו, בני האדם את הייחודיות של החיים שלנו.

אנו לא יכולים לחוות את מלוא המציאות. אנו חווים חלקים מהמציאות ע"י מתן תשומת לב. תשומת הלב שלנו היא משאב מוגבל והיא ניתנת קודם כל לעניינים הקשורים בהישרדות שלנו.
לדוגמא – כשאנו תינוקות שרק לומדים ללכת – תשומת הלב הולכת קודם כל לניסיון וללמידה של פעולת ההליכה. לאחר מכן, כשכבר למדנו ללכת, הפעולה הופכת להיות אוטומטית ואנו לא צריכים לתת לה תשומת לב (ההליכה היא אוטומטית) .
האוטומציה הזו נעשית על ידי המיינד שכאמור – הוא הייצוג של הגוף במוח.
האוטומציה הזו משחררת את התודעה שלנו ואת תשומת הלב שלנו ואנו פנויים לחוות שוב.

המיינד כעובד

דמיינו לכם שהגוף שלנו והחיים שלנו זה כמו עסק. אנחנו, אם כך – "בעל העסק". מכיוון שיש הרבה עבודה – אנו צריכים לקחת עובדים כדי שאנו כבעלי העסק נתפנה לדברים החשובים באמת.
כאן נכנס המיינד כעובד ממש (אבל ממש) יעיל. ומכיוון שמדובר בעובד ממש יעיל, לאט לאט אנחנו נותנים לו יותר ויותר סמכויות:  נותנים לעובד לדבר עם לקוחות, לקחת לבד החלטות ניהוליות… אנו כל כך סומכים עליו שאחרי כמה זמן הוא כבר חותם על צ'קים בשמנו מבלי שהוא צריך להודיע לנו. וכך, לאט לאט הוא משתלט לנו על העסק.

מה זה משתלט לנו על העסק? נותן לנו הוראות! ואנחנו מצייתים!!! המיינד רוצה לאכול עכשיו? ברור! לישון עכשיו? בטח! סיגריה עכשיו? איפה פה השאלה בכלל…

הרגלנו את המיינד להזדהות כבעל העסק! ואנו מאמינים לו כי זה נוח לנו, כי הוא עובד ממש יעיל.

זיהוי המיינד

האמת היא שהמיינד הוא לא אנחנו. אנחנו זה לא המחשבות שלנו, ולא הצרכים שלנו וגם לא התשוקות שלנו. כל אלה שייכים לגוף. הם זוללי תשומת לב ואנרגיה ומונעים מאיתנו לחוות (אולי פרט לתסכול וסבל).

המחשבות הם רק הכלי באמצעותו המיינד מדבר ובנוסף גם תשוקות וסבל. שימו לב: אם אתם חושבים יותר מדי על משהו, אם אתם מרגישים תשוקה חזקה למשהו או אתם מרגישים סבל מעצם המחשבה שלא תעשו או תקבלו את מה שאתם חושבים עליו – זה המיינד. שימו לב – זה מתחיל בתור המלצה (מחשבה: "אולי נעשן סיגריה?") אם אתם מסרבים או מנסים לדחות זה הופך לסוג של פקודה (מחשבה יותר קולנית: "אני צריך סיגריה עכשיו") ואם לא הסכמתם זה הופך לסבל (תחושות לא נעימות בגוף מלוות במחשבות ובפשרות ביניכם ובין המיינד)

הגיע הזמן להעמיד את המיינד במקום: אתם מתעצבנים על מישהו? זה המיינד שממליץ לכם להתעצבן ומספר לכם סיפור על איך המצב היה צריך להיות.  העובד ממליץ לכם על דרך פעולה. אבל האם אתם באמת רוצים להתעצבן???
אמרו לעובד שלכם: "תודה על הדעה – אתה משוחרר עכשיו".
כמובן שהמיינד לא רגיל שקוראים עליו תיגר והוא יעשה הרבה רעש בהתחלה (הרבה מחשבות) אבל אתם כבר החלטתם. בפעמים הבאות הוא  יעשה פחות ופחות רעש…

אל תתנו לעובד להזזדהות בשמכם יותר. הבהירו למיינד שלכם מי הבוס.

4 תגובות

1 אילה { 09.30.11 ב 8:23 }

איך לא חשבתי על זה קודם…..?

[Reply]

2 איתן בירשאן { 10.16.11 ב 12:56 }

אחלה פוסט!
שורה תחתונה – ההבנה שיש יכולת לא להזדהות עם כל מה שעובר בראש היא כבר מאוד מאוד משחררת. תודה.

[Reply]

3 יניב { 03.29.12 ב 15:51 }

פוסט מעולה

[Reply]

4 דור { 07.24.13 ב 13:01 }

פוסט מבריק!
אשמח לקבל הודעות על פוסטים דומים
ובבקשה פרטו על "אילוף הנמר"(אילוף המיינד)
אם אפשר גם תרגילים.
תודה רבה רבה

[Reply]

שלח תגובה