על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

מטרת הדרך הרוחנית

לפני שאני מתחיל לקשקש פה על רוחניות, אדם, היקום, איך הכל התחיל ומה התשובה להכל, חשוב להבין מה מטרת כל העניין.

אז ככה:

רוחניות היא השקפה ואמונה אך בעיקר גם דרך. הדרך הרוחנית כרוכה בהתבוננות, מודעות עצמית וסביבתית, והליכה אחר האמת הפנימית.

אם אדם, מסיבותיו הוא מתחיל להזדהות עם ההשקפות הרוחניות או מתחיל להאמין בדרך רוחנית כלשהו – השלב הפרודוקטיבי הבא יהיה להתחיל לחיות ע"פ אמונות אלה (כלומר "לחיות את הדרך")… בשלב זה הוא יתחיל להיראות לכם מוזר: מדיטציות, דיאטות שונות ומשונות, אולי לבוש אחר. לפני שאתם יודעים הוא חי בהודו עם 3 קופים קטנים בבית וגורו עם זקן ארוך שאומר לו מה לעשות…

אבל מדוע? מה המטרה של רוחניות? איפה הגבול בין ההגזמה ובין אורח חיים נכון?

המטרה הגדולה ביותר של דרך החיים הרוחנית הינה למצוא הארה.

הארה היא מצב תודעתי שונה: זהו מצב בו אדם מגלה את טבעו האמיתי – זה שמתחת לכל ההתניות ומתחבר למציאות ברמת ה- "כאן עכשיו"

כל אדם בשורש שלו (כשהיינו ילדים) שמח, ללא ספקות במציאות, ללא פחד, חופשי ומשוחרר.

ילדים זו דוגמא טובה כי הם שמחים וחופשיים מעצם טבעם, צוחקים המון וחיים את החים במלואם.

אם משהו כואב להם הם בוכים אבל רק עד שעובר הכאב הפיסי – הם לא ממשיכים להעניש את עצמם גם שבועות וחודשים אחרי.

ככל שאנו מתבגרים אנו יותר ויותר "שוכחים" מצב זה עקב התניות שאנו רוכשים מהסביבה. אדם בוגר הוא היצור היחיד בעולם (ואלי גם ביקום) שממשיך להעניש את עצמו הרבה אחרי שמשהו רע קרה לו.

מטרתה של הדרך הרוחנית היא להגיע למצב בו נקבל את המציאות העכשווית ונתמרן את חיינו בהתאם לאמת הפנימית שלנו כך שנוכל לחיות חיים מלאים ומאושרים.

5 תגובות

1 איתן בירשאן { 06.08.10 ב 14:50 }

כל כך נכון, במיוחד החלק של להעניש את עצמנו הרבה זמן אחרי, אני עושה את זה די הרבה פעמים ואין בזה שום היגיון. אתה כותב יפה וכיף לקרוא את זה. אני לא בטוח שאני עובר להודו עם 3 קופים אבל המסע הרוחני נשמע לי טוב 🙂 

[Reply]

2 יוסי { 01.17.12 ב 23:22 }

לא שוכחים אלה מתרגלים לרעש הפנימי של הביקורת העצמית.
הרגל הוא מצב מסוכן ביותר.
ולתת את הילדים כדוגמה למבוגרים זה דבר אבסורדי.
יש כלכך הרבה בשטח שאנחנו רגילים אליהם ואנחנו אפילו לא שמים לב שאלו הדברים שפוגעים בנו. ממש מתחת לרגלים שלנו, ממש בין העיניים שלנו, ממש בלשון שלנו. זה קרוב אלינו ונוגע בנו ובתוכנו ואין אנחנו מהרהרים לרגע אחד בקירבה של זה אלינו.

[Reply]

3 מאיר אוחיון { 03.09.13 ב 0:02 }

כתבה מעניינת , יש לי בעיה אחת שקשה לי להאמין שיש אושר אמיתי בעולם שלנו
אני מרגיש לא מסופק ממה שיש , וגם אם אני רוצה להאמין שיש לי הכל גם אני לא מאושר באמת , הגעתי למסקנה שכאן לא גן עדן , רק במצב מדומה בלבד ,
המסקנה השניה שאנחנו בגיהנום , המסקנה השלישית , שקשה לצאת מהגיהנום

[Reply]

admin Reply:

תודה על התגובה הכנה,
אחת המסקנות של הדרך הרוחנית היא שהסבל בעולם קיים והוא עובדה.
השאלה היא מהי הדרך לצאת ממעגל הסבל ומהם הגורמים לסבל.
ע"י התמסרות לדרך הרוחנית ניתן ללמוד להבין את הגורמים לסבל ולצאת בהדרגה ממעגל הסבל.

[Reply]

4 יסוד { 06.06.13 ב 11:57 }

אם יש משהו שלמדתי על הדרך הרוחנית היא ש-"הדרך" או "שיטת התרגול" אינה משנה דבר, מה שמשנה זה המהות שנכנסת לתהליך, ההתכווננות, בכדי להתעלות מעל רמת המרכז החווה בלבד ולזהות את עצמנו כמרחב עצמו יש צורך בהקשר, אפשר לומר להתרכז "במי" ולא "באיך"

[Reply]

שלח תגובה