על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

מהו חסד?

פוסט זה ינסה להגדיר את המשמעות של המושג "חסד" ומה עומד מאחוריו.

חסד הוא ה"ליטופים" או ה"צ'ופרים" שאנו מקבלים כתוצאה מאהבת היקום (או אלוהים – כרצונכם).
חסד יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה אופנים. דוגמאות:

  • הרגשה ממש טובה ללא הסבר
  • אושר לא מוסבר או תחושת אהבה לא מוסברת
  • הבנות פתאומיות של מצבים בחיים
  • מתנות מהיקום כמו זכייה בפרס למשל

 

רוב האנשים לא שמים לב לחסד שנעשה איתם ולכן לא יכולים לראות שמדובר בחסד.

הסבר פשוט – מהו חסד?

הדרך הטובה ביותר להסביר את זה עלתה בי היום בבוקר כשהתבוננתי בחיים של הכלבה שלנו:

הכלבה מקבלת מאיתנו המון אהבה. ממש כמו בת בית אמיתית.
אנו קונים לה דרך קבע חטיפים טעימים (היא מקבלת 3 ליום), אוכל איכותי, צעצועים ובנוסף  היא ישנה איתנו במיטה (מדובר במיטה נוחה ביותר).

הכלבה אומנם מאד מתענגת על האוכל, החטיפים והשינה.
יחד עם זאת היא לא יכולה להעריך שאוהבים אותה, וגם לא יכולה להעריך את החטיפים, האוכל או השינה.
היא לא יכולה לדמיין את עצמה חיה חיים אחרים ולא מבינה שהתמזל מזלה לחיות עם בעלים שמאד אוהבים אותה – זה נראה לה מובן מאליו.

אנחנו אוהבים אותה בזכות מה שהיא ובזכות מי שהיא – היא לא צריכה לעשות כלום חוץ מלהיות עצמה – ככה היא הכי חמודה בעולם וככה היא מקבלת פרצי אהבה מתמשכים מאיתנו.

מתי לא נעים לה? באחד משני מצבים:

  1. היא עושה משהו שלא בריא לה כמו לאכול משהו מהרחוב או מהכביש ואז אנו צועקים עליה או שאם לא תפסנו אותה היא נהיית חולה ואז בנוסף היא גם עוברת פגישה לא נעימה עם הווטרינר
  2. אם היא מזהמת את הבית כגון לעשות צרכים בבית – אז אנחנו כועסים עליה והיא לא מקבלת חטיף למשך כל אותו היום.

ועכשיו לאנלוגיה:

לעיתים אנו מקבלים מתנות מהחיים: מציאת עבודה טובה, מציאת זוגיות טובה, הבנות פתאומיות שמאירות לנו חלק בחיים שלנו, או אפילו תחושת אהבה ואושר שעוטפים אותנו ללא הסבר לוגי.
כל אלה שקולים לאהבה, הליטופים, הנשיקות והחטיפים שהכלבה מקבלת.

מתי אנו מקבלים חסד?

כדי לקבל חסד אנו רק צריכים להיות עצמנו – מה שיצר אותנו אוהב את היצירה שלו כמו שהיא.
לעתים אנחנו לא מקבלים את עצמנו או מנסים לחקות אנשים אחרים – עקב אי קבלה של עצמנו.
כשאנחנו לא מקבלים משהו בנו אנו עוצרים אותו – זה בדיוק המבנה של מחסומים רגשיים ופסיכולוגיים.
זה בדיוק המקרה שאנו מפסיקים לקבל חסד כי אנחנו משנים את עצמנו מהמבנה המושלם שקיבלנו.
אם הכלבה הייתה חושבת שחזיר זו חיה יפה יותר והיתה מתחילה להסריח ולעשות קולות של חזיר – זה היה פחות נעים לנו והיא לא הייתה מקבלת ליטופים או חטיפים.
כשאנחנו פשוט אנחנו – החסד קורה – אז קבלו את עצמכם כמו שאתם. אתם יפים מאד ככה.

מתי קורים לנו דברים לא נעימים?

בדיוק כמו הדוגמא עם הכלבה:

  1. כשאנו עושים דברים שלא בריאים לנו – ואז אנו חולים כי אנחנו הולכים נגד הטבע שלנו ואנחנו צריכים להתנקות.
  2. כשאנחנו מזהמים את "הבית" שלנו. הבית שלנו יכול להיות 2 דברים: כדור הארץ והגוף שלנו.

אם אנחנו מזהמים את כדור הארץ אנו גורמים לתופעות של זיהום כגון וירוסים, זיהום סביבתי, שינויי אקלים והתפרצויות געשיות שונות.
אם אנחנו מזהמים את הגוף (הבית האמיתי שלנו)… טוב נו, את זה אין צורך להסביר.

פברואר 27, 2011   3 תגובות

מטרת רוחניות (או – איך עובד היקום)

אנשים יכולים לספר לכם סיפורים על רוחניות מכאן ועד פולינזיה הצרפתית. סיפורים על הארה, על תובנות, על התבודדות של שנים, על הסתגפות ועל כוחות על טבעיים.
הם יכולים לספר לכם שהבינו איך עובד היקום, איך בנוי העולם, ושהם יכולים לקרוא מחשבות.
גם אתם יכולים לספר לעצמכם סיפורים שהבנתם המון דברים ושאתם "במדרגה רוחנית גבוהה"

בסופו של דבר כל אלה הם סיפורים. מה שמשנה בסופו של דבר זה רק דבר אחד – תוצאות.

היקום עובד על תוצאות. הדבר היחיד שיוצר את המציאות זה תוצאות.
בהיקש לוגי אם כך – הדבר החשוב ביותר ביקום הוא יצירת תוצאה.

השאלה היא אם כן – מה התוצאה שהרוחניות יוצרת אצל אותם אנשים? ובכלל – מה מטרת רוחניות?

אני יכול לספר לכם שאצלי – מטרת הרוחניות היא הפסקת הסבל. זאת בכמה שלבים:

      1. הבנת הסבל
      2. הפסקת הסבל האישי
      3. הפסקת הסבל אצל אחרים (אלה שמעוניינים \ מחפשים \ מבקשים)
      4. הפסקת הסבל החברתי (זה החלום \ המשאלה הסופית)

תרגול הרוחניות הביא אותי להבנה והשלמה מוחלטת עם המציאות (כאן ועכשיו) ולהבנה של המיינד. כל זאת הביא אותי להבין מה מקורות הסבל: אי השלמה או ויכוחים עם המציאות והזדהות עם תאוות וסלידות.

תהליך של דרך חדשה הביא אותי להפסקת הסבל האישי – זוהי דרך ארוכה של הסרת שכבות של שנים. שכבות של התניות והרגלים אותם אני משחרר בזה אחר זה.

שיחות עם חברים ואתר עזרה רוחנית הם דרכי להפסקת הסבל אצל אחרים.

המטרה הנעלה היא הפסקת הסבל החברתי ויצירת גן עדן. יש לנו את הכוח ליצור גן עדן עלי אדמות אבל הישות החברתית שלנו עוד לא מפותחת דיה. גם החינוך אינו מאמן לרוחניות עדיין וכך אנשים עדיין לא מאמינים בעצמם וביכולתם ליצור גן עדן, אבל היו סמוכים ובטוחים שיש לנו את כל מה שאנו צריכים בשביל ליצור ולחיות בגן עדן.

ולכן – אני קורא לכם להשתתף במטרה שלי וליצור שרשרת של תוצאות שתביא ליצירת גן עדן.

ומכיוון שניסים לא קורים מאליהם (אנו צריכים ליצור אותם ע"י קבלת החלטות ולקיחת אחריות) – אני קורא לכם לקחת את הצעד הראשוני ולכתוב לי – איך יראה גן העדן שניצור.

אל תבינו לא נכון – ע"י זה שתצרו אותו בדמיונכם – אתם יוצרים אפשרות שזה יתקיים כי כל דבר מתחיל בדמיון ואז יוצא מן הכוח אל הפועל.

אני קורא לכם לכתוב איך יראה גן העדן כתגובה לפוסט זה או לכתוב על הקיר של עזרה רוחנית בפייסבוק

אוקטובר 6, 2010   19 תגובות

מהו המיינד

המיינד שלנו הוא מעין ישות שקיימת במוח. מדוע אני אומר שזה מעין ישות? משום שיש למיינד מאפיינים של ישות – הוא מתפקד כישות נפרדת ומחפש כיצד לשרוד.

המיינד הינו הייצוג של הגוף במוח. זהו אותו חלק בנו שמתבסס על העבר (או נסיון העבר), על התניות ועל הרצון לשמר דברים. הוא מפחד משינוי ומבוסס על המוכר והידוע.

המיינד מתבסס על כובד ולכן תמיד ימשוך אותנו למטה. המטרה של למשוך אותנו למטה היא כדי שלא נעוף לכיוונים לא רצויים. (כמו עוגן שמונע מהספינה לזוז בגלל זרמים)

2 דברים עיקריים מניעים את המיינד: סיפוקים גופניים ופחד.

זהו אותו חלק בנו ש"מדבר" אלינו במחשבות ומוסווה כשיקול דעת. זה החלק שיגיד לנו לא לקחת סיכונים מיותרים, לא לעשות דברים שאנו לא רגילים אליהם, לא לנסות דברים חדשים אם הם לא נראים בטוחים או נוחים.

זה החלק שדוגל בנוחות ולכן זה אותו חלק בנו שלדוגמא ימנע מאיתנו לצאת לטיול בטבע כי לא יהיה שם נוח: אין שם שירותים, אין מיטה, אין מתקני רחצה וכו'

זוהי המחשבה שתמנע מאיתנו לעשות ספורט היום כי "עבדנו קשה" ואין לנו כוח עכשיו.

זה בדיוק החלק שגורם לנו להתבלבל בין רצון לבין תאווה (או תשוקה – איך אומרים בעברית craving)

היתרונות של המיינד הם שהוא מונע מאיתנו להיות קלי דעת או תמימים – זה חיוני להשרדות. למעשה המיינד קיים כדי לפתור בעיות הקשורות בהשרדות ובשמירה על הגוף.

החסרונות של המיינד: מכיוון שהוא מתבסס על פחד (בעיקר מהלא מוכר) זהו גורם רב השפעה על כל ההחלטות שלנו – הוא מונע מאיתנו לעשות שינויים דרסטיים בחיים וגורם לכל החיים שלנו "להישאר על אותו מסלול".

כמו כן מכייון שהמיינד מורכב בעיקרו מהתניות עבר – הוא אחראי לזכרון של כל הכאב והסבל בחיים שלנו ודואג להזכיר לנו אותם כל פעם שאנו רוצים לקבל החלטה שקשורה בגירויים אסוציאטיביים.

המיינד – מכיוון שקיים במוח – לא יכול לקבל את המציאות כמו שהיא – הוא תמיד יציע אלטרנטיבות למציאות שמבוססות על הזכרון ועל לקחי עבר. אי קבלת המציאות זה אחד הגורמים העיקריים לסבל של האנושות ועל כך נדבר בפוסטים הבאים

יוני 22, 2010   4 תגובות

הגבלת התודעה לתפקיד האמיתי (או פונקציונליות)

בפוסט זה אני מתכוון להסביר לכם מדוע אנו בני האדם פונקציונליים ליקום או – מהו התפקיד האמיתי שלנו.

יש לבני האדם תפקיד אמיתי כלשהו, כלומר – אנו פונקציונליים לטבע. בטבע הכל פונקציונלי, הכל קיים כי הוא חשוב לפעילות של משהו אחר. ככה עובד הטבע.

התודעה שלנו תמיד מוגבלת לתפקיד האמיתי אותו אנו מבצעים ללא ידיעתנו. מדוע זה ככה? כי אם נדע את התפקיד האמיתי שלנו סביר להניח שנוכל להטיל בו ספק ולהפסיק לבצע אותו ואז לא נהיה דרושים יותר. כלומר זה כאילו נבראנו למטרה מסוימת וכל היכולות, הכשרונות והמחשבות שלנו מוגבלים ומכוונים למטרה זו.

דוגמא: התאים בגוף שלנו: התפקיד של תא עצב הוא לקבל גירויים (אותות חשמליים) מתאי עצב אחרים ולהעביר אותם הלאה. תא בגוף שלנו לא יכול להחליט שהוא לא רוצה לעשות את התפקיד שלו. אם הוא היה מחליט את זה הגוף היה נפטר ממנו או דוחה אותו. התא לא יודע שהתפקיד שאותו הוא ממלא חשוב לתפקיד גדול הרבה יותר, ושהוא חלק, אמנם קטן אבל חלק בגוף שלנו. התודעה של התא מוגבלת לתפקיד אותו הוא ממלא.

דוגמא נוספת: נמלים: נמלים בנויות כדי לשרת את הקן, הן לא חושבות. הן ילחמו, יעבדו כל חייהן ויתנו מה שצריך והכל כדי להגן על המלכה להשרדות הקן. נמלה לא יכולה לחשוב על עצמה. זה בגלל שהתפקיד האמיתי תמיד מעל התודעה. ה"יצור" האמיתי פה זה כל הקן שמתפקד כיצור חי אחד. אולי אנחנו רואים את זה כנמלים בודדות אבל גם אם זה לא "יחידה סגורה" ברור שיש פה "סופר אינטלגנציה" שגורמות לקן נמלים לנהוג כגוף לכל דבר.

אז כמו שהתאים בגוף שלנו לא יודעים שהם עובדים כל החיים כדי שאנחנו נוכל להתקיים, וכמו שהנמלים עובדות כל החיים כדי שהקן יוכל להתקיים, כך גם בני האדם קיימים כדי שהישות שמעלינו תוכל להתקיים. אלוהים? טבע? יקום? כל עוד אנו חיים לא נוכל לדעת כי זה מעל התודעה שלנו – ככה זה בנוי…

מה שכן ניתן להסיק מפה זה שכל עוד אנו "טובים" (זוכרים את הפוסט הקודם על טוב ורע?) לישות שכחלק ממנה אנו מתפקדים, או לרציונאליים שבינינו תנו לי לנסח מחדש: כל עוד אנו טובים לסביבה בה אנו חיים – נשאר חיים. (כמו עם התא ועם הנמלה – כל עוד הם ממלאים את תפקידם – הם ישארו שם)

אז אם הגוף הגדול יותר (זה שאנו רק "תא" בו) הוא כדור הארץ – האם אנו טובים לכדור הארץ? האם אנו מנסים להאריך ולשפר את תנאי המחייה ותוחלת החיים של כדור הארץ?

יוני 16, 2010   12 תגובות

כיצד יודעים מהו טוב אמיתי

בפוסט הקודם הבטחתי לכם להסביר כיצד נדע להבדיל בין טוב או רע שמגיעים מהטבע שלנו ואמורים לכוון אותנו בחיים לבין טוב ורע המגיעים ממקומות של מגבלות הגוף האנושי.

ובכן העניין הוא גם פשוט וגם מורכב – כיצד נדע אם התחושות הנעימות שלנו אמורות לכוון אותנו לכיוון הנכון או שהן מוטעות? ואם יש לנו תחושות רעות – האם הן באות לגרום לנו להירתע מגורם התחושות או שמשהו בעבר שלנו גורם לנו לפחד ללא סיבה אמיתית?

אז ככה: ישנם שני גורמים עיקריים שעלינו לזהות פה –

גורם ראשון – הטבע האמיתי שלנו. זה שהיה קיים עוד בטרם ידענו לדבר. נכון, כבר אז בהיותינו עוללים חסרי אונים "ידענו" מה מרגיש נכון ומה מרגיש לא נכון. תחושות הבאות מהטבע האמיתי שלנו הן האמת שלנו. והאמת שלנו היא זו שאמורה לכוון אותנו בחיים.

גורם שני – ה"מיינד" – התניות שרכשנו במשך הזמן. אלה הרלוונטיות לעניין שלנו מתבססות על פיתויים, סלידות ובעיקר אגו ונותנים לנו תחושה מזויפת של טוב ורע.

הגורם הראשון – האמת שלנו קשורה בייחודיות של כל אדם. דוגמא: לא לשווא לכל אדם יש תחביבים שונים המייחדים אותו. התחביבים שלנו הם הדברים אליהם אנו נמשכים באופן טבעי מגיל קטן, בהם אנו טובים. אלה כשרונות שנולדנו איתם ושייכים באופן ישיר לטבע שלנו.

הגורם השני, ה"מיינד": זהו החלק בנו שנמשך להרגלים, לאגו, לפיתויים ולסלידות. לדוגמא: התענוג שאנו מקבלים מדברים לא בריאים כגון מאכלים לא בריאים בעליל, סמים, התפארות עצמית או לחילופין התחושות הרעות שאנו מקבלים כשמעליבים אותנו, כשעוזבים אותנו וכו'. זהו החלק הגורם להתמכרויות, להרגלים, לעצבים ולסבל. על המיינד עוד נדבר בהרחבה בפוסטים הבאים.

הדרך המהירה להבחין בין טוב אמיתי ובין טוב מזוייף או בין רע אמיתי ורע מזויף טמון בשני הגורמים הללו ולהלן הדרך להבחין בניהם:

טוב: אם אנו נמשכים לעשות משהו כתוצאה מפיתוי זה טוב מזוייף. איך יודעים? שאלו את עצמכם: האם אני יכול בלי זה? אם לא אקבל את זה מה יקרה? אם אתם מפחדים מהתוצאה של "בלי זה" סימן שזה פיתוי.

רע: אם אתם סולדים ממשהו, מרגישים כועסים או עצובים ומתכוונים להגיב לגורם שבגללו אתם מרגישים רע – אני ממליץ קודם כל להמתין שהתחושות הרעות יעברו ולפעול אחר כך. שאלו עצמכם: האם אני מתווכח עם המציאות? האם זה קשור בהישרדות שלי? אם אניח לזה עכשיו, איפה אני אהיה עוד שעה?

אם תהיו כנים עם עצמכם – תדעו להבדיל בין טריקים זולים שהמיינד שלכם מפעיל עליכם לבין מה טוב או רע לכם באמת. בין מה מתאים לכם או לא מתאים לכם ואמור לכוון אתכם לכיוון הנכון עבורכם לבין מכשולים שנועדו לעצור אתכם.

יוני 12, 2010   2 תגובות