על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

מטרת רוחניות (או – איך עובד היקום)

אנשים יכולים לספר לכם סיפורים על רוחניות מכאן ועד פולינזיה הצרפתית. סיפורים על הארה, על תובנות, על התבודדות של שנים, על הסתגפות ועל כוחות על טבעיים.
הם יכולים לספר לכם שהבינו איך עובד היקום, איך בנוי העולם, ושהם יכולים לקרוא מחשבות.
גם אתם יכולים לספר לעצמכם סיפורים שהבנתם המון דברים ושאתם "במדרגה רוחנית גבוהה"

בסופו של דבר כל אלה הם סיפורים. מה שמשנה בסופו של דבר זה רק דבר אחד – תוצאות.

היקום עובד על תוצאות. הדבר היחיד שיוצר את המציאות זה תוצאות.
בהיקש לוגי אם כך – הדבר החשוב ביותר ביקום הוא יצירת תוצאה.

השאלה היא אם כן – מה התוצאה שהרוחניות יוצרת אצל אותם אנשים? ובכלל – מה מטרת רוחניות?

אני יכול לספר לכם שאצלי – מטרת הרוחניות היא הפסקת הסבל. זאת בכמה שלבים:

      1. הבנת הסבל
      2. הפסקת הסבל האישי
      3. הפסקת הסבל אצל אחרים (אלה שמעוניינים \ מחפשים \ מבקשים)
      4. הפסקת הסבל החברתי (זה החלום \ המשאלה הסופית)

תרגול הרוחניות הביא אותי להבנה והשלמה מוחלטת עם המציאות (כאן ועכשיו) ולהבנה של המיינד. כל זאת הביא אותי להבין מה מקורות הסבל: אי השלמה או ויכוחים עם המציאות והזדהות עם תאוות וסלידות.

תהליך של דרך חדשה הביא אותי להפסקת הסבל האישי – זוהי דרך ארוכה של הסרת שכבות של שנים. שכבות של התניות והרגלים אותם אני משחרר בזה אחר זה.

שיחות עם חברים ואתר עזרה רוחנית הם דרכי להפסקת הסבל אצל אחרים.

המטרה הנעלה היא הפסקת הסבל החברתי ויצירת גן עדן. יש לנו את הכוח ליצור גן עדן עלי אדמות אבל הישות החברתית שלנו עוד לא מפותחת דיה. גם החינוך אינו מאמן לרוחניות עדיין וכך אנשים עדיין לא מאמינים בעצמם וביכולתם ליצור גן עדן, אבל היו סמוכים ובטוחים שיש לנו את כל מה שאנו צריכים בשביל ליצור ולחיות בגן עדן.

ולכן – אני קורא לכם להשתתף במטרה שלי וליצור שרשרת של תוצאות שתביא ליצירת גן עדן.

ומכיוון שניסים לא קורים מאליהם (אנו צריכים ליצור אותם ע"י קבלת החלטות ולקיחת אחריות) – אני קורא לכם לקחת את הצעד הראשוני ולכתוב לי – איך יראה גן העדן שניצור.

אל תבינו לא נכון – ע"י זה שתצרו אותו בדמיונכם – אתם יוצרים אפשרות שזה יתקיים כי כל דבר מתחיל בדמיון ואז יוצא מן הכוח אל הפועל.

אני קורא לכם לכתוב איך יראה גן העדן כתגובה לפוסט זה או לכתוב על הקיר של עזרה רוחנית בפייסבוק

אוקטובר 6, 2010   19 תגובות

חוק המאמץ המזערי – התאמה עצמית למציאות

לפני כמה שנים נסענו לראפטינג בקיבוץ הגושרים בצפון. עלינו 5 חבר'ה על סירת ראפטינג כשאנו מצוידים גם במשוטים כדי לחתור.

אני – שלמדתי והוסמכתי לפקד על סירת משוטים, הסברתי לחברה כיצד לחתור נכון ונתתי קצב שכולם יחתרו ביחד.
כמה חבר'ה שהיו אחרינו רק ישבו בסירה ומידי פעם נתנו כמה חתירות, בעיקר כדי לתקן כיוון.
להפתעתי הרבה, לאחר אולי קילומטר, שמתי לב שהם עדיין רק קצת מאחורינו, פחות מ- 50 מטר!
OK, חשבתי לעצמי, אולי אנחנו לא חותרים מספיק חזק, התחלנו איפוא לחתור במרץ.
מכיוון שהנהר זורם ומתפתל ובגלל החתירה המהירה, מצאנו את עצמינו נתקעים בגדות הנהר, או לחילופין, הכנסנו את הסירה לסיחרור. החתירה המהירה רק הרעה את המצב.

הבנתי שחתירה מהירה רק תוקעת אותנו וחתירה רגילה אינה עוזרת הרבה ולכן החלטתי להרפות.
ישבנו בסירה בכיף מבלי לחתור כלל אך מהר מאד נתקענו בגדת הנהר.
…לפתע הבנתי שכל מה שצריך, זה רק לתת מדי פעם חתירה קטנה כדי להשאר בתוך הזרם ומדי פעם תיקון קטן כדי לא להיתקע בגדות הנהר.

ואז הכתה בי התובנה שככה בדיוק זה בחיים:

  • הנהר נמשל לדרך שלנו – היא ארוכה, מתפתלת, ואין לנו מושג לאיפה היא תיקח אותנו אבל בטוח שהיא לוקחת אותנו לסוף.
  • החתירה היא האנרגיה שאנו משקיעים בלהשיג דברים.

חוק המאמץ המזערי:

  • אם נשקיע יותר מדי אנרגיה בלהשיג דברים או לשנות את המציאות – זה "יתקע" את החיים שלנו או "יכניס את החיים שלנו לסחרור" (כשדברים משתנים מהר מדי רגשית או מבחינת מצב עם אנשים).
  • אם לא נשקיע אנרגיה בכלל החיים שלנו "יתקעו" כלומר יהיו בקיפאון ולא נתקדם אל הדבר הבא.
  • אנחנו אף פעם לא יכולם לדעת מה יש אחרי העיקול הבא.
  • הזמן לוקח אותנו בדרך החיים שלנו עד הסוף.
  • כדי להספיק את המקסימום בחיים בלי שזה יפגע באנשים אחרים (תאונות עם סירות אחרות) ובלי שזה יקח מאתנו יותר מדי אנרגיה (סחרור והתהפכות של הסירה) וכמובן בלי להתקע, עלינו להשקיע מאמץ מזערי, כלומר רק "לתקן" את דרכנו ולהניח לחיים לקחת אותנו. המציאות חזקה יותר מכל רצון שלנו.

הנהר כמו החיים זורם עקב חוק טבע. הוא אינו מתאמץ כדי לנהוג כפי שהוא נוהג. לא סתם אומרים "עולם כמנהגו נוהג". הטבע "פשוט קיים", והמאמץ היחיד שקורה בטבע הוא "התאמה עצמית למציאות".

כמו הנהר והזמן, גם אנחנו קיימים עקב חוק טבע.
כל מאמץ יתר שאנו משקיעים בלהגן על העמדות שלנו, בלהיאחז במה שכבר יש לנו או בלהשיג הרבה דברים ומהר גוזלת את האנרגיה המוגבלת שיש לנו על חשבון האנרגיה שתשאר לנו בסוף.

ולכן כל שעלינו לעשות הוא להרפות (אבל לא לגמרי) להנות ממה שיש לחיים להציע ומדי פעם כשאנו מתקרבים לעיקול, כלומר לשינוי המגמה בחיים, זה הזמן להשקיע מאמץ מזערי של התאמה למציאות החדשה.

ספטמבר 24, 2010   6 תגובות

מטרת הדרך הרוחנית

לפני שאני מתחיל לקשקש פה על רוחניות, אדם, היקום, איך הכל התחיל ומה התשובה להכל, חשוב להבין מה מטרת כל העניין.

אז ככה:

רוחניות היא השקפה ואמונה אך בעיקר גם דרך. הדרך הרוחנית כרוכה בהתבוננות, מודעות עצמית וסביבתית, והליכה אחר האמת הפנימית.

אם אדם, מסיבותיו הוא מתחיל להזדהות עם ההשקפות הרוחניות או מתחיל להאמין בדרך רוחנית כלשהו – השלב הפרודוקטיבי הבא יהיה להתחיל לחיות ע"פ אמונות אלה (כלומר "לחיות את הדרך")… בשלב זה הוא יתחיל להיראות לכם מוזר: מדיטציות, דיאטות שונות ומשונות, אולי לבוש אחר. לפני שאתם יודעים הוא חי בהודו עם 3 קופים קטנים בבית וגורו עם זקן ארוך שאומר לו מה לעשות…

אבל מדוע? מה המטרה של רוחניות? איפה הגבול בין ההגזמה ובין אורח חיים נכון?

המטרה הגדולה ביותר של דרך החיים הרוחנית הינה למצוא הארה.

הארה היא מצב תודעתי שונה: זהו מצב בו אדם מגלה את טבעו האמיתי – זה שמתחת לכל ההתניות ומתחבר למציאות ברמת ה- "כאן עכשיו"

כל אדם בשורש שלו (כשהיינו ילדים) שמח, ללא ספקות במציאות, ללא פחד, חופשי ומשוחרר.

ילדים זו דוגמא טובה כי הם שמחים וחופשיים מעצם טבעם, צוחקים המון וחיים את החים במלואם.

אם משהו כואב להם הם בוכים אבל רק עד שעובר הכאב הפיסי – הם לא ממשיכים להעניש את עצמם גם שבועות וחודשים אחרי.

ככל שאנו מתבגרים אנו יותר ויותר "שוכחים" מצב זה עקב התניות שאנו רוכשים מהסביבה. אדם בוגר הוא היצור היחיד בעולם (ואלי גם ביקום) שממשיך להעניש את עצמו הרבה אחרי שמשהו רע קרה לו.

מטרתה של הדרך הרוחנית היא להגיע למצב בו נקבל את המציאות העכשווית ונתמרן את חיינו בהתאם לאמת הפנימית שלנו כך שנוכל לחיות חיים מלאים ומאושרים.

יוני 8, 2010   5 תגובות