על רוחניות, החיים ודברים מעניינים
Random header image... Refresh for more!

מהו חסד?

פוסט זה ינסה להגדיר את המשמעות של המושג "חסד" ומה עומד מאחוריו.

חסד הוא ה"ליטופים" או ה"צ'ופרים" שאנו מקבלים כתוצאה מאהבת היקום (או אלוהים – כרצונכם).
חסד יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה אופנים. דוגמאות:

  • הרגשה ממש טובה ללא הסבר
  • אושר לא מוסבר או תחושת אהבה לא מוסברת
  • הבנות פתאומיות של מצבים בחיים
  • מתנות מהיקום כמו זכייה בפרס למשל

 

רוב האנשים לא שמים לב לחסד שנעשה איתם ולכן לא יכולים לראות שמדובר בחסד.

הסבר פשוט – מהו חסד?

הדרך הטובה ביותר להסביר את זה עלתה בי היום בבוקר כשהתבוננתי בחיים של הכלבה שלנו:

הכלבה מקבלת מאיתנו המון אהבה. ממש כמו בת בית אמיתית.
אנו קונים לה דרך קבע חטיפים טעימים (היא מקבלת 3 ליום), אוכל איכותי, צעצועים ובנוסף  היא ישנה איתנו במיטה (מדובר במיטה נוחה ביותר).

הכלבה אומנם מאד מתענגת על האוכל, החטיפים והשינה.
יחד עם זאת היא לא יכולה להעריך שאוהבים אותה, וגם לא יכולה להעריך את החטיפים, האוכל או השינה.
היא לא יכולה לדמיין את עצמה חיה חיים אחרים ולא מבינה שהתמזל מזלה לחיות עם בעלים שמאד אוהבים אותה – זה נראה לה מובן מאליו.

אנחנו אוהבים אותה בזכות מה שהיא ובזכות מי שהיא – היא לא צריכה לעשות כלום חוץ מלהיות עצמה – ככה היא הכי חמודה בעולם וככה היא מקבלת פרצי אהבה מתמשכים מאיתנו.

מתי לא נעים לה? באחד משני מצבים:

  1. היא עושה משהו שלא בריא לה כמו לאכול משהו מהרחוב או מהכביש ואז אנו צועקים עליה או שאם לא תפסנו אותה היא נהיית חולה ואז בנוסף היא גם עוברת פגישה לא נעימה עם הווטרינר
  2. אם היא מזהמת את הבית כגון לעשות צרכים בבית – אז אנחנו כועסים עליה והיא לא מקבלת חטיף למשך כל אותו היום.

ועכשיו לאנלוגיה:

לעיתים אנו מקבלים מתנות מהחיים: מציאת עבודה טובה, מציאת זוגיות טובה, הבנות פתאומיות שמאירות לנו חלק בחיים שלנו, או אפילו תחושת אהבה ואושר שעוטפים אותנו ללא הסבר לוגי.
כל אלה שקולים לאהבה, הליטופים, הנשיקות והחטיפים שהכלבה מקבלת.

מתי אנו מקבלים חסד?

כדי לקבל חסד אנו רק צריכים להיות עצמנו – מה שיצר אותנו אוהב את היצירה שלו כמו שהיא.
לעתים אנחנו לא מקבלים את עצמנו או מנסים לחקות אנשים אחרים – עקב אי קבלה של עצמנו.
כשאנחנו לא מקבלים משהו בנו אנו עוצרים אותו – זה בדיוק המבנה של מחסומים רגשיים ופסיכולוגיים.
זה בדיוק המקרה שאנו מפסיקים לקבל חסד כי אנחנו משנים את עצמנו מהמבנה המושלם שקיבלנו.
אם הכלבה הייתה חושבת שחזיר זו חיה יפה יותר והיתה מתחילה להסריח ולעשות קולות של חזיר – זה היה פחות נעים לנו והיא לא הייתה מקבלת ליטופים או חטיפים.
כשאנחנו פשוט אנחנו – החסד קורה – אז קבלו את עצמכם כמו שאתם. אתם יפים מאד ככה.

מתי קורים לנו דברים לא נעימים?

בדיוק כמו הדוגמא עם הכלבה:

  1. כשאנו עושים דברים שלא בריאים לנו – ואז אנו חולים כי אנחנו הולכים נגד הטבע שלנו ואנחנו צריכים להתנקות.
  2. כשאנחנו מזהמים את "הבית" שלנו. הבית שלנו יכול להיות 2 דברים: כדור הארץ והגוף שלנו.

אם אנחנו מזהמים את כדור הארץ אנו גורמים לתופעות של זיהום כגון וירוסים, זיהום סביבתי, שינויי אקלים והתפרצויות געשיות שונות.
אם אנחנו מזהמים את הגוף (הבית האמיתי שלנו)… טוב נו, את זה אין צורך להסביר.

פברואר 27, 2011   3 תגובות

מטרת רוחניות (או – איך עובד היקום)

אנשים יכולים לספר לכם סיפורים על רוחניות מכאן ועד פולינזיה הצרפתית. סיפורים על הארה, על תובנות, על התבודדות של שנים, על הסתגפות ועל כוחות על טבעיים.
הם יכולים לספר לכם שהבינו איך עובד היקום, איך בנוי העולם, ושהם יכולים לקרוא מחשבות.
גם אתם יכולים לספר לעצמכם סיפורים שהבנתם המון דברים ושאתם "במדרגה רוחנית גבוהה"

בסופו של דבר כל אלה הם סיפורים. מה שמשנה בסופו של דבר זה רק דבר אחד – תוצאות.

היקום עובד על תוצאות. הדבר היחיד שיוצר את המציאות זה תוצאות.
בהיקש לוגי אם כך – הדבר החשוב ביותר ביקום הוא יצירת תוצאה.

השאלה היא אם כן – מה התוצאה שהרוחניות יוצרת אצל אותם אנשים? ובכלל – מה מטרת רוחניות?

אני יכול לספר לכם שאצלי – מטרת הרוחניות היא הפסקת הסבל. זאת בכמה שלבים:

      1. הבנת הסבל
      2. הפסקת הסבל האישי
      3. הפסקת הסבל אצל אחרים (אלה שמעוניינים \ מחפשים \ מבקשים)
      4. הפסקת הסבל החברתי (זה החלום \ המשאלה הסופית)

תרגול הרוחניות הביא אותי להבנה והשלמה מוחלטת עם המציאות (כאן ועכשיו) ולהבנה של המיינד. כל זאת הביא אותי להבין מה מקורות הסבל: אי השלמה או ויכוחים עם המציאות והזדהות עם תאוות וסלידות.

תהליך של דרך חדשה הביא אותי להפסקת הסבל האישי – זוהי דרך ארוכה של הסרת שכבות של שנים. שכבות של התניות והרגלים אותם אני משחרר בזה אחר זה.

שיחות עם חברים ואתר עזרה רוחנית הם דרכי להפסקת הסבל אצל אחרים.

המטרה הנעלה היא הפסקת הסבל החברתי ויצירת גן עדן. יש לנו את הכוח ליצור גן עדן עלי אדמות אבל הישות החברתית שלנו עוד לא מפותחת דיה. גם החינוך אינו מאמן לרוחניות עדיין וכך אנשים עדיין לא מאמינים בעצמם וביכולתם ליצור גן עדן, אבל היו סמוכים ובטוחים שיש לנו את כל מה שאנו צריכים בשביל ליצור ולחיות בגן עדן.

ולכן – אני קורא לכם להשתתף במטרה שלי וליצור שרשרת של תוצאות שתביא ליצירת גן עדן.

ומכיוון שניסים לא קורים מאליהם (אנו צריכים ליצור אותם ע"י קבלת החלטות ולקיחת אחריות) – אני קורא לכם לקחת את הצעד הראשוני ולכתוב לי – איך יראה גן העדן שניצור.

אל תבינו לא נכון – ע"י זה שתצרו אותו בדמיונכם – אתם יוצרים אפשרות שזה יתקיים כי כל דבר מתחיל בדמיון ואז יוצא מן הכוח אל הפועל.

אני קורא לכם לכתוב איך יראה גן העדן כתגובה לפוסט זה או לכתוב על הקיר של עזרה רוחנית בפייסבוק

אוקטובר 6, 2010   19 תגובות

חוק המאמץ המזערי – התאמה עצמית למציאות

לפני כמה שנים נסענו לראפטינג בקיבוץ הגושרים בצפון. עלינו 5 חבר'ה על סירת ראפטינג כשאנו מצוידים גם במשוטים כדי לחתור.

אני – שלמדתי והוסמכתי לפקד על סירת משוטים, הסברתי לחברה כיצד לחתור נכון ונתתי קצב שכולם יחתרו ביחד.
כמה חבר'ה שהיו אחרינו רק ישבו בסירה ומידי פעם נתנו כמה חתירות, בעיקר כדי לתקן כיוון.
להפתעתי הרבה, לאחר אולי קילומטר, שמתי לב שהם עדיין רק קצת מאחורינו, פחות מ- 50 מטר!
OK, חשבתי לעצמי, אולי אנחנו לא חותרים מספיק חזק, התחלנו איפוא לחתור במרץ.
מכיוון שהנהר זורם ומתפתל ובגלל החתירה המהירה, מצאנו את עצמינו נתקעים בגדות הנהר, או לחילופין, הכנסנו את הסירה לסיחרור. החתירה המהירה רק הרעה את המצב.

הבנתי שחתירה מהירה רק תוקעת אותנו וחתירה רגילה אינה עוזרת הרבה ולכן החלטתי להרפות.
ישבנו בסירה בכיף מבלי לחתור כלל אך מהר מאד נתקענו בגדת הנהר.
…לפתע הבנתי שכל מה שצריך, זה רק לתת מדי פעם חתירה קטנה כדי להשאר בתוך הזרם ומדי פעם תיקון קטן כדי לא להיתקע בגדות הנהר.

ואז הכתה בי התובנה שככה בדיוק זה בחיים:

  • הנהר נמשל לדרך שלנו – היא ארוכה, מתפתלת, ואין לנו מושג לאיפה היא תיקח אותנו אבל בטוח שהיא לוקחת אותנו לסוף.
  • החתירה היא האנרגיה שאנו משקיעים בלהשיג דברים.

חוק המאמץ המזערי:

  • אם נשקיע יותר מדי אנרגיה בלהשיג דברים או לשנות את המציאות – זה "יתקע" את החיים שלנו או "יכניס את החיים שלנו לסחרור" (כשדברים משתנים מהר מדי רגשית או מבחינת מצב עם אנשים).
  • אם לא נשקיע אנרגיה בכלל החיים שלנו "יתקעו" כלומר יהיו בקיפאון ולא נתקדם אל הדבר הבא.
  • אנחנו אף פעם לא יכולם לדעת מה יש אחרי העיקול הבא.
  • הזמן לוקח אותנו בדרך החיים שלנו עד הסוף.
  • כדי להספיק את המקסימום בחיים בלי שזה יפגע באנשים אחרים (תאונות עם סירות אחרות) ובלי שזה יקח מאתנו יותר מדי אנרגיה (סחרור והתהפכות של הסירה) וכמובן בלי להתקע, עלינו להשקיע מאמץ מזערי, כלומר רק "לתקן" את דרכנו ולהניח לחיים לקחת אותנו. המציאות חזקה יותר מכל רצון שלנו.

הנהר כמו החיים זורם עקב חוק טבע. הוא אינו מתאמץ כדי לנהוג כפי שהוא נוהג. לא סתם אומרים "עולם כמנהגו נוהג". הטבע "פשוט קיים", והמאמץ היחיד שקורה בטבע הוא "התאמה עצמית למציאות".

כמו הנהר והזמן, גם אנחנו קיימים עקב חוק טבע.
כל מאמץ יתר שאנו משקיעים בלהגן על העמדות שלנו, בלהיאחז במה שכבר יש לנו או בלהשיג הרבה דברים ומהר גוזלת את האנרגיה המוגבלת שיש לנו על חשבון האנרגיה שתשאר לנו בסוף.

ולכן כל שעלינו לעשות הוא להרפות (אבל לא לגמרי) להנות ממה שיש לחיים להציע ומדי פעם כשאנו מתקרבים לעיקול, כלומר לשינוי המגמה בחיים, זה הזמן להשקיע מאמץ מזערי של התאמה למציאות החדשה.

ספטמבר 24, 2010   6 תגובות

מחשבות, תודעה וזמן

מהי מחשבה? מחשבה היא כלי של המיינד להסביר, לנתח ולהבין את המצב.

לתודעה יש שני כלים: זיכרון ודימיון.
מחשבה מתחלקת לשתי קבוצות:  מחשבה על העבר (זיכרון) ומחשבה על העתיד או על דברים שמעולם לא קרו (דימיון).

לא ניתן לחשוב על ההווה. ברגע שחשבנו על זה – זה כבר לא הווה.
ולכן, מכיוון שהמיינד הינו תהליך שעובד באמצעות מחשבות, המיינד לא יכול להיות בהווה.

הדבר היחיד שקיים בהווה נקרא "מציאות" (כי זה מצוי עכשיו). ברגע שאתם חושבים על משהו – תשומת הלב שלכם כלפי המציאות פוחתת לטובת המחשבה ולכן תחוו פחות מהמציאות.
זה יכול להיות הכל: מישהו יכול לדבר מאחוריכם ולא תשמעו אותו, מישהו יכול ללכת מולכם ולא תראה אותו, ציפור יכולה לצייץ, פרח יכול להפיץ ריח.
בגלל המחשבות לא תראו אותם.

דוגמא טובה – זה כמו מסך טלוויזיה. נניח שאתם צופים בסרט. עכשיו יש כפתור כזה שמעמעם את התמונה, ומישהו מתחיל לעמעם אותה יותר ויותר. בסוף מה תראו?
מסך! עכשיו, זה לא שהמסך לא היה שם קודם, הוא היה, פשוט התמונות "הסתירו" אותו.

עמעמו את המחשבות ובסוף תראו את התודעה.

עמעום המחשבה מושג ע"י אימון בטכניקות מדיטציה שונות.  אם תנסו "להיות בשקט" תראו שתשובות על כל השאלות שלכם פשוט צצות. (מאיפה התשובות באות???)
יחד עם זאת, התוצאה של תרגול מדיטציה היא להצליח "לראות" את המיינד.
לאחר שהצלחתם להתבונן במיינד ולהבין אותו – עמעום המחשבות ייעשה קל שכן כבר לא תזדהו איתן.
המחשבות עוד שם, המיינד ממשיך לייצר מחשבות אבל כעת, לאחר שראיתם את המיינד במערומיו, כבר לא תזדהו איתן. כמו להיות בעין הסערה – מסביבכם יש סופה אך אתם מוגנים לחלוטין באמצע.

במצב כזה – אנו חווים את מקסימום המציאות שאנו יכולים: כאן ועכשיו…

ספטמבר 1, 2010   3 תגובות